close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

"עשו כדבר משה"

הרב שמעון פרץג אדר, תשפא15/02/2021
פרק קלח מתוך הספר רשפי דת א
<< לפרק הקודם
 - 
לפרק הבא >>

פרק קלח מתוך הספר רשפי דת א

תגיות:
ספר תורה

"עשו כדבר משה"

"ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת" (יב,לה).

מכך שהתורה כתבה עובדה זו, שישראל שמעו בקול מרע"ה, למדנו שיש בזה שבח לבני ישראל ששמעו בקול משה (בדומה לדברי רש"י על יד,ד). צריך להבין על מה השבח? הרי לכאורה זו משימה קלה ביותר לבקש משכניהם כסף וזהב, במיוחד כאשר הכלים נשארים אצל המבקש [מה שהגמרא בברכות (ט:) כתבה משום משוי, זה רק על המשוי היתר שהעמיסו עליהם מצרים].

נלע"ד בעזה"י שהיו שני קשיים גדולים בביצוע

בקשה זו של הקב"ה, ואשר על כן שיבחה התורה את בני ישראל כאשר קיימו בקשה זו. שני קשיים אלו מדויקים בפסוקים:

קושי ראשון -"ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ" (יב,לג). כלומר, המצרים רצו לגרש מיד את בני ישראל וזירזו אותם לצאת ממצרים, מבלי לתת להם זמן לשאול מהם כלים, ואף על פי כן בני ישראל התעלמו מזירוזם של מצרים ושאלו כלים מאת שכניהם.

קושי שני-"ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה" (יב,לט); "וישא העם את בצקו טרם יחמץ" (יב,לד); "וגם צדה לא עשו להם" (יב,לט). כלומר, בני ישראל אפילו לא הכינו עצמם כראוי ליציאה למדבר עקב הזירוז של המצרים, ואף על פי כן עזבו את בצקם, ושאר ההכנות לקראת היציאה למדבר, והלכו למלא את בקשתו של הקב"ה. ובודאי שבמדבר יש חשיבות גדולה יותר לאוכל מאשר לזהב וכסף, אלא שדבר ה' היה חשוב בעיניהם יותר מאשר פנינים וזהב.

על פי דברים אלו נבין בעזה"י את סידורה האלקי של תורתנו הקדושה אשר מסמיכה פסוק לפסוק על מנת ללמדנו בכך דברים חשובים. התורה כתבה לפני הפסוק המתאר את מילוי רצון הקב"ה על ידי בני ישראל בשאלם ממצרים כלי זהב וכסף, את הפסוקים המתארים את הזירוז והלחץ אשר זירזו המצרים את בני ישראל לצאת מארצם ואשר עקב לחץ זה לא הספיקו לאפות את בצקם כראוי, על מנת ללמדנו את שבחם של ישראל, שאף על פי כן עשו כדבר משה.

הערת הרה"ג אביגדר נבנצל שליט"א – "ועוד שזה יעודד את המצרים לרדוף אחריהם, כפי שקרה בסוף" (עיין רש"י יד,ה). כלומר, ישנה סיבה נוספת לשבח את ישראל על כך שמילאו רצון ה', כיון שבני ישראל ידעו שעל ידי שהם לוקחים את ממונם של המצרים, זה יעודד אותם לרדוף אחריהם ולהחזיר ממונם, ואף על פי כן לא פחדו ומילאו רצון ה'.

על פי דבריו של הרב תתכן סיבה נוספת לציווי ה' את בני ישראל לשאול ממונם של מצרים [עיין בספר "עין איה" לרב קוק, ברכות פ"א אות קיד – הסבר נפלא לצורך בשאילת הכסף והזהב]. והסיבה היא, שירדפו מצרים אחריהם ויטבעו בים סוף ויענשו במידה כנגד מידה על כך שטיבעו את בני ישראל ביאור. מעין מה שכתוב במדרש שמות רבה (פ"יג,יב) לגבי המטרה של הטעית פרעה שיחשוב שה' רצה שבני ישראל יחזרו למצרים, ומטרת ההטעיה הייתה להטביע את המצרים בים סוף ולהענישם במידה כנגד מידה (עיין תחילת "בשלח").

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה